פעם נוספת (ובקרוב עוד פעם) הנחית ביבי, להפתעת רבים, מהלומה כבדה על קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל ומחליפת מקומו הנוכחית, כאשר לא בחר בה פעם נוספת לנגידת בנק ישראל. פלוג, בעלת רקורד מרשים והמועמדת הטבעית לדעת רבים, סופגת סטירת לחי נוספת במקצועיות, מסירות ואחריות. ביבי לעומתה הולך וקטן בכל פעם שהבומרנג ששלח לאוויר פוגע בפניו במהירות כפולה.
בצירוף מקרים די מרשים, מסתבר שגם האמריקאים נמצאים בסיטואציה דומה. ברק אובמה דרוש לבחור מועמד שיחליף את ראש הבנק הפדרלי, בן ברננקי, כאשר אחת המועמדות המובילות הינה ג'נט יילן, סגנית יושב הראש. באופן לא מפתיעה בארה"ב, אחותנו הגדולה, אידיאל העושר וחופש הביטוי, מתחולל קמפיין סקסיסטי כנגד המועמדת. קצת שונה ממה שקורה בארץ, אבל אולי בעצם לא כל כך. להלן חלקים משני מאמרים שהתפרסמו לאחרונה.
["הדולר הנקבי", כתבת מערכת, ניו יורק סאן, 27 ביולי, 2013]:
איזו כותרת פיקנטית.
"ג'יימס ת'ארבר פרסם פעם שתי קריקטורות של אישה משחקת פוקר. בראשונה, היא ישבה בשולחן כאשר היא מצמידה את קלפיה לשדייה, מביטה בשלל הנכבד, ושואלת, 'מה ארבעה אסים מנצחים'?. בשנייה היא שולחת מבט נוקב על הסובבים בשולחן, דורשת להבין 'למה אתם ממשיכים להעלות אותי כשאתם יודעים שאני מבלפת?'. האם האח רמניק (דיוויד רמניק, עורך ה'ניו יורק טיימס') מה'ניו יורק טיימס' היה מצליח לפרסם בדיחות שכאלה היום, את זה אנחנו לא יודעים. אבל נזכרנו בקריקטורות האלה בעקבות האפשרות שהנשיא אובמה עלול להפוך את המושלת ג'נט יילן ליושבת ראש הבנק הפדרלי"
ג'נט יילן, המשנה ליושב ראש הבנק הפדרלי וגם מזכירה ציצים
טוב, לאחר שפתחנו בתיאור גרפי של אישה התוחבת כנגד שדיה חפץ כלשהו אני חושבת שאפשר להתחיל. ולאחר ההקדמה המעוררת הזו, כמובן שראוי להתייחס אל שתי הקריקטורות הסקסיסטיות, אם לא מיזוגניות האלה כאל מדגם מייצג מבוסס מדעית, אובייקטיבי אך עם זאת משעשע, המתאר נשים; על כל עילגותן, ילדותיותן והשדיים שלהן, ולבסוף לקשר את הסמל הזה עם סגנית יושב ראש הבנק הפדרלי והמועמדת לראשותו, ג'נט יילן. אה ודיוויד רמניק כזה אח. ככה מתחילים כתבה בכל מערכת חדשותית שמכבדת את עצמה. וזה ממשיך:
[…] "מה בשם אלוהים הקשר בין העובדה שאמריקה פוסעת לכיוון חגיגות מאה השנים לבנק הפדרלי לבין השאלה הגדולה שנשאלת שהיא האם יושב הראש הבא שלו תהיה אישה?" […] "האם הגענו לתקופה בה יש דולר מגובה-מגדר? אנחנו לא מפחיתים מערכו של נושא האפליה כנגד נשים באמריקה או מהחשיבות של לשבור את תקרת הזכוכית. עבדיכם הנאמן בילה קריירה שלמה בלעודד נשים חזקות. אבל מה דולר מגובה מגדרית הולך לעשות בתקופה של כסף פיאט?"
ימין: הג'יהאד הפמיניסטי בהנהגת ג'נט יילן | שמאל: דולר מגובה מגדרית וקריסת העולם בגלל ג'נט יילן
בפסקה הזו עושים כותבי המאמר שני דברים: הראשון, למרות שהם בבירור מתכחשים לכך, כן מפחיתים מערכו של נושא האפליה כנגד נשים וכן מורידים מן החשיבות של לשבור את תקרת הזכוכית בעזרת הרחקה של הנושא המגדרי מתחום הכלכלה. הדבר השני שאלה מייצרים היא התחושה שהתמיכה במועמדת ג'נט יילן הינה משום היותה אישה, ותו לא; זאת תוך התעלמות ברורה מהניסיון האדיר שלה, הכישרון והיכולות יוצאות הדופן. בעצם צודקים, באותה מידה הדמוקרטים האלה היו בטח מעלים על כס המלכות גם קרפדה וזאת בתנאי שתהיה נקבה.
בנוסף לכל אלה, בפסקה קצרה זו מצליח עורך העיתון בהצלחה רבה לבסס את מעמדו כממש-גבר-ומה-זה-פמיניסט כאשר זה מעביר את כל הקריירה המפוארת שלו בלסייע לנשים חזקות אך עם זאת מסכנות, נקבות אומללות שרק עומדות בפתח ביתו בהמוניהן וזועקות "בבקשה אדוני העורך, תעודד אותי, תכתוב עליי עוד כתבה משפילה וניצית". ובתגובה לתחנונינו הבלתי פוסקים הוא ממשיך וכותב:
[…] "אנחנו יודעים כיצד אנחנו עומדים למדוד את הופעתו של מר ברננק (ראש הבנק הפדרלי כיום)- על ידי ערך הדולר שהפקיד תחת פיקוחו על ידי הקונגרס" […] "האם הרקורד הזה היה טוב יותר אם היה אישה? איפה זה מעמיד את המושלת יילן?"
בעיה חמורה; אפליית גברים בשוק העבודה.
ג'נט יילן מפלה גברים
אך זה לא נגמר כאן. יומיים לאחר פרסום המאמר פרסם הוול סטריט ג'ורנל, עיתון גדול ומרכזי הרבה יותר, מאמר מערכת התוקף את ג'נט יילן עם התייחסות למאמר המערכת של הניו יורק סאן יומיים לפניו, כולל השימוש במונח 'הדולר הנקבי'. ["הקרקס של אובמה", כתבת מערכת, וול סטריט ג'ורנל, 29 ביולי, 2013]:
[…] "חסידים קנאים של 'פוליטיקת הגיוון' יזכרו כי מר סאמרס (המועמד השני לראשות הבנק הפדרלי) סיים את תפקידו בנשיאות הרווארד על ידי חברי הסגל כאשר הבחין\ציין כי לנשים אולי 'נגישות שונה לכשרון במעלה הסקאלה' במדעים הקשים. הוא רק הרהר בקול כשניסה להסביר את הצמצום היחסי של פרופסוריות נשים בעלות קביעות בתחום המדעים, אך בהרווארד זה כמו להעליב את מוחמד במכה."
הוא רק הרהר בקול, אז זה בסדר. אבל כדי שלא תסיקו מסקנות סתם:
[…] "מר סאמרס מעל הכל הוא נאמן של המפלגה הדמוקרטית ויעשה כל מה שיראה כנחוץ על מנת לסייע להילארי קלינטון בבחירות ב-2016."
היי, הוא בכלל פמיניסט!
וכך גם ביבי. פמיניסט. מה שהאמריקאים יכולים לכתוב הוא מה שאנחנו יכולים לחשוב.
ג'נט יילן צוחקת אחרי שהפלתה גבר
בבעיות ההתפתחותיות שמפגין ראש ממשלת ישראל מעורב פחד תהומי מפני כל דבר העלול לערער את מעמדו שהרוויח תוך עמל רב על שימור ההגמוניה. איברי מין מבלבלים, נכון, אבל גם קצת ביקורתיות; הם כל מה שנחוץ כדי לא לזכות בתפקיד הנגידות (אך להרוויח יריקת פנים כפרס ניחומים). אישה שמביעה קצת ביקורת על הקינג היא בהחלט לא אחת שמתאימה לתפקיד.
זה מזכיר לי סיפור מצחיק; כשעדי קול (יש עתיד) השמיעה את קולה בכנסת כשנמנעה בהצבעה על חוק המשילות בניגוד לעמדת הקואליציה, היא עברה הטפה, נדרשה להתנצלות פומבית והושעתה מכל פעילות פרלמנטרית. כששי פירון (יש עתיד) עשה את אותו הדבר כשנמנע בהצבעה על החוק הקורא להעסקה ישירה של עובדים בשירות הציבורי, גם זאת בניגוד לעמדת הקואליציה, לא קרה דבר. ספק אם מישהו שמע על זה.
האם קרנית פלוג אינה ממונה לנגידת בנק ישראל משום שהיא אישה? כנראה שלא. התמונה כמובן יותר מורכבת. מה שניתן ללמוד מקמפיין השנאה הזה שמתחולל נגד ג'נט יילן הוא הלך רוח שהוא מייצג, כזה שרווח במידה רבה גם בחברה הישראלית. זה בא לידי ביטוי פעמים רבות בדימויים סקסיסטיים של נשים פוליטיקאיות בתקשורת, כזה שיוצר הילה של בוז ולעג כלפיהן.
כרגע נדמה כי המניע המרכזי לכך הוא הביקורת שמתחה פלוג על נתניהו, אבל אני לא רוצה לנתק בין השניים. בהיותה אישה כמו בהיותה מבקרת של ביבי, מערערת פלוג את הקבוצה השלטת שהוא מייצג. בזמן שמספרים לנו שמספר חברות הכנסת הוא הגדול ביותר בהיסטוריה של כנסת ישראל, ביבי מוביל ממשלה שבראשה גברים, שלא נזכיר חס וחלילה אשכנזים, שמייצגים דעות ימניות מדינית וכלכלית. קרנית פלוג היא לא מזה ולא לגמרי מזה, וזה מבחינתו כבר בעיה.
–
למאמרים המלאים:
מונולוגים מהשחלה 